פסק-דין בתיק עפ"ת 61752-06-13

לפניי ערעור על פסק דין בית משפט לתעבורה, פל"א 8757-11-12, כב' השופטת רז, לפיו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, סעיף 10א לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון רכב תקף, סעיף 2 לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970 ומסירת פרטים כוזבים, סעיף 62(4) לפקודת התעבורה.

העונש שגזר בית משפט קמא מאסר בן 4 חודשים, בפועל. קנס בסך 2,000 ש"ח, פסילה בפועל לתקופה של 12 חודשים ופסילה על תנאי בת 6 חודשים לשלוש שנים.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער, כי בית המשפט החמיר יתר על המידה, בית משפט שגה כשהורה על עונש מאסר בפועל ולא לריצוי מאסר על דרך של עבודות שירות. לאור העובדה כי חוות דעת הממונה על עבודות השירות הייתה שלילית, היה על בית המשפט להסתפק במאסר על תנאי בלבד.

ב"כ המערער הביע תרעומת על מסירת מידע מודיעיני לבית משפט קמא בלשכתו, כאשר ב"כ המערער אינו יכול להתערב בעובדה זו ולא יכול לטעון כנגד המידע. יש מקום להתחשב בציפיות של המערער, שכן הוא עצמו כשיר לעבודות שירות.

ב"כ המערער שם דגש על נסיבות אישיות, היותו אב לתינוקת בת 10 חודשים האמורה לעבור ניתוח לב. מדובר בנהיגה בפסילה בפעם הראשונה. אדם שאין לו מאסר על תנאי.

ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב בגזר הדין.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.

בית המשפט בחן אפשרות שליחת המערער לרצות עונש מאסר על דרך של עבודות שירות, ולשם כך הפנה את המערער לממונה. הממונה המציא חוות דעת לבית המשפט, ולאור העובדה כי המערער מסר מידע שקרי לממונה לעניין אי שחרורו ממאסר קודם, מצא הממונה את המערער כבלתי כשיר לבצע עבודות שירות. אני סבורה כי צודק הממונה בחוות דעתו, השאלה היא האם במקרה זה היה מקום לשלוח את המערער למאסר בפועל, או למאסר על תנאי.

המערער שלפנינו הורשע עפ"י הודאתו בעבירות שצוינו לעיל. מתוך כתב האישום עולה, כי ביום 23.11.2012 בשעה 16:40 לערך, נהג המערער ברכב פרטי מסוג אאודי, מס' רישוי 2430367, במודיעין, בעת שהוא יודע כי נמצא בפסילה ואין עליו מסמכים תקפים. משנעצר מסר המערער שמו ומספר זהותו של אדם אחר, רישיון הנהיגה של המערער פקע בינואר 2009 ורישיון הרכב פקע ב-17.6.2012.

עמדת התביעה בנסיבותיו של המערער הייתה למאסר בפועל לתקופה של שנה, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ארוכת שנים, פסילה על תנאי וקנס כספי.

בית המשפט בגזר הדין מתייחס לוותק הנהיגה מאז 2007, לעבירות התעבורה שצבר המערער - 6 במספר. ביום 22.7.2009 הורשע המערער בעבירה של הפקרת נפגע לאחר גרימת תאונת דרכים, בבית משפט מחוזי בתל-אביב, בתיק 4209/09, והושתו על המערער 10 חודשי מאסר בפועל, 4 שנות פסילה בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, 6 חודשי פסילה על תנאי לשלוש שנים ופיצוי כספי למתלונן. באותו מקרה פגע המערער קשה ברוכב קטנוע, לא השית לו עזרה, השאירו פצוע על הכביש וברח ממקום התאונה. בנוסף לעבירות תעבורה, למערער עבר פלילי בעבירות אלימות, תקיפה בתנאים מחמירים, תגרה במקום ציבורי, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות רכוש.

המערער השתחרר ממאסר בתיק תאונת הדרכים וההפקרה המתואר לעיל בפברואר 2012, ורק חודשים ספורים לאחר מכן ביצע העבירות נשוא ערעור זה.

לבית משפט קמא הוגש תסקיר ממנו עולה, כי הסתבכות בפלילים למערער הייתה כבר מגיל צעיר ביותר. את עבירת ההפקרה ביצע המערער במהלך ריצוי עבודות שירות, בגין כך הומרו עבודות השירות במאסר בפועל.

מתסקיר קצין מבחן עולה, כי מדובר באדם חסר יכולת בדחיית סיפוקים, חסר יכולת לפעול בדרך שקול, בוגר ואחראי, אימפולסיבי.

צודק בית המשפט בגזר הדין בעת שראה בחומרה נהיגת המערער בפסילה שהוטלה עליו ע"י בית משפט בגין עבירת ההפקרה. מה שמחמיר עוד יותר את הנסיבות, נעוץ בעובדה כי המערער בחר למסור פרטים כוזבים לשוטרים בשעה שנעצר.

התנהגותו של המערער בעבירות התעבורה, מעידה על מסוכנות וצודק בית משפט קמא משציין כי רמת הענישה הנדרשת בעניינו הינה מאסר בפועל. בית משפט לא חרג כלל מרמת הענישה לעבירות אלה, ולנסיבות ביצוען. בית משפט נתן משקל לפגיעה בביטחון הציבור ולסיכון המשתמשים בדרך, תוך שהוא נותן משקל לנסיבות האישיות.

לא מצאתי כל העונש מחמיר עם המערער. מדובר בעונש מאוזן וראוי הן לעושה והן למעשה.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 20.10.13 בבימ"ש מחוזי, מחוז מרכז, עד לשעה 10:00.